12.7.21 אצל רחלי גנות, גבעת שמואל
זה הרגיש כמו בלונה פארק ברכבת הרים מהנועזות והאימתניות ביותר. אלה שצריך עיטור גבורה כדי לעלות עליהן בכלל.
רק מי שעשה את הרכבות הללו בפארקים האתגריים בחו”ל, מכיר את תחושת התלישות ואת ריח הגומי השרוף המיתמר בחיכוך בסיבובים המהירים…
הערב רותה שלנו, חברתנו המוכשרת החניקה לנו בגרון, ריתקה, סחפה, הצחיקה והביאה קרן אור מרצדת לנשות עמותת פני”ם חדשות שבאו למפגש החודשי.
שאלתי אותה למה היא כל כך מתרגשת לפני ההרצאה. הרי אנחנו חברותיה המפרגנות.
רק כאשר סיימה וסחטה מחיאות כפיים הבנתי למה התכוונה.
המילים נעתקו. הדמעות זלגו. מסביבי חרקו הכסאות בתזוזות מדודות של יושבותיהן המוחות ומנגבות דימעה, מתקנות איפור.
רותה סיפרה את סיפור ילדותה, ילדה שנולדה למשפחה גרוזינית מסורתית שאיננה מכירה בנשים יותר מתפקידן לשרת את הגברים וסוגרת חשבון באלימות בלתי מתפשרת עם כל מי שמעזה לחצות את הגבולות המהודקים.
כאשר זה קרה לרותה היא ספגה את נחת זרועם, ברחה מהבית והתגוררה שנה במקלט לנשים מוכות, והיא בת 18 בלבד…מאז רכבת החיים טילטלה וחבטה בה , סיחררה אותה והביאה עליה גם תחלואות ומשברים.
זהו סיפור מעורר השראה לא רק משום שהוא כל כך מרגש, אלא בזכות המסר המוקפד שמוכיח ששאפתנות והעזה שעושות טנגו בלתי מתפשר, מלמדות את הצעדים הנכונים עד למחוזות חפצנו.
רותה היא בעלים של קייטרינג בוטיק, היא בעלת עסק חדש “קולקטיב” המזקק לבעלות עסקים את הדרך ע”י מנטורינג קבוצתי ואישי, והיא לגמרי חכמה . מאוד חכמה. וכבר לא “חכמה מדי” כמו שאביה חשב וביטל אותה תוך שמפטיר לעברה כי זה לא הייעוד שלה ….
באנו לכאן עם כרטיס פתוח שזוכה ל”ניקוב” בכל סיבוב שאנו עושים על רכבת החיים. הניקוב הזה הוא הגדולה שבזכויות שניתנה לנו ואסור לוותר עליב בשום אופן – הזכות לבחור.
ורותה בחרה בחיים. בדרכה שלה. בבינת הלב והבינה השיווקית שהיא מנגישה לחולמות להגשים.
בהצלחה לרותה האהובה אשר כבשה את הלבבות !
תודה לרחלי גנות, חברת הועד המנהל שלנו אשר פתחה ביתה היפה לארח אותנו במאור פנים ! היה ערב מיוחד ומרגש!
