שוק איכרים מס’ 6-
עמותת פני”ם חדשות בהפקה נוספת
גם במזג אויר קודר וגשום באנו להאיר ולחבק את חקלאי העוטף והצפון ,הפעם ב”אולם המכבים” אולם ספורט שהתהדר לו בדוכנים הנפלאים שלנו אשר זה מכבר קנו להם מוניטין
תודה שוב לעירית פתח תקווה, לראש העיר מר רמי גרינברג ולאלה איגלר הנפלאה אשר הפיקו אירוע הפנינג לילדים לצד השוק, לעידוד מכירות.
היה כתמיד מרגש ומחבק, גם אם הגשם לא הביא את הקהל בהמוניו כתמיד, אך בעלי הדוכנים מילאו קופתם וידעו להוקיר ולהודות.
חברותנו נשות פני”ם חדשות אשר הגיעו לתגבר את השוק באו לפרגן וערכו קניות נהדרות מהתוצרת הנפלאה .
ילדי העיר והוריהם נהנו מהפעלות, די ג’יי ומוסיקה נהדרת, ליצנים ואנשי קרקס על קביים גבוהים.
היה צבעוני ומרומם נפש.
יצאנו עמוסות שקיות אל השבת שבפיתחנו, נשים שיודעות להפיק ולהיות בשמחה, ממש כמו אותן אמהותנו המקראיות, שמפארות את פרשת השבוע “בשלח”.
כמו מרים ודבורה שיצאו במחולות וסחפו אחריהם בתופים את עם ישראל בשירת הים.
ולצד אלה מעיקה עלינו המלחמה המתארכת,המעלה שאלות המתקשרות לגמרי, שוב עם פרשת השבוע.
קורלציה המעמיקה תובנה לאותו גלגל שמסתובב לו סביב גורלנו ומהותנו כעם יהודי.
סביב אלה הקמים לכלותנו וסביב אותו עמלק רשע שזרעו לא נמחה לחלוטין חרף הצו שציווה אלוהים.
והנה התנער עמלק מעפרו, בנה עיר תחתית סבוכת מנהרות,ועלה מהן ב 7 באוקטובר בפוגרום שואתי שלא ידענו מאז תקומתנו.
“מחה אמחה את זרע עמלק
מתחת השמים”
והכיצד הוזנה המפלצת וגדלה למימדי ענק כנחשול צונאמי מקולל שכזה ?
אז בואו נתעכב לרגע על זרע הרשע הזה.
עמלק היה שורש הטומאה.
נכדו של עשיו ובנם של אליפז ותימנע.
אימו תימנע היתה פילגש ממזרה אשר נישאה לאביה …וכל שושלתם היו ממזרים .
שורש טומאתה של תימנע היה כה חזק עד כי לא התירו לה להתגייר וקבעו כי אין לה מקום בעם ישראל.
על כך נטרה לנו וציוותה לבנה כי ינטור ויילחם בנו בכל הדורות הבאים.
יהושע בן נון לימים נלחם בעמלק והקב”ה ציווה עליו למחות זרעו של עמלק בכל מכל.
גם בעדריו ובצאן שברשותו.
אומרים כי יהושע לא השלים את המשימה והותיר את הצאן כי חמל עליהם.
האגדה מספרת כי נשמתם של בני עמלק התגלגלו בצאן ומכאן שבו לחיות ולא נמחו כמצוות השם מעל האדמה.
ואיך שוב פרשת השבוע מתכתבת עם המלחמה הנוראית בה הסתבכנו כל כך עם אותם רשעים ארורים …
פרשת השבוע “בשלח” מתארת את המסע המפרך של בני ישראל בצאתם ממצרים אל הארץ המובטחת- כנען.
נראה כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה והנה כולנו נדרשים עתה לצאת ממצרים כי הארץ כבר איננה מובטחת, כי חטאנו בפירוד ושנאות.
מסתבר כי מסענו לא תם …
עמלק המקראי היה עם של נוודים אכזריים שהוויתו היתה בשוד ובביזה ,ולימים כבש את עירו של דוד- ציקלג, עיר פלישתית בשיטחה של ממלכת יהודה.
עמלק בן זמננו אכזרי במידה דומה ואף הוא כבש 22 ישובים בשבת השחורה.
עמלק בגימטריה הוא ספק.
אותו ספק שמצנן את האמונה שלנו בעצמנו, שמייצר יאוש ואדישות, שזורע שנאה -זה שהתרחש כאן עד ה-6 באוקטובר בתוך החברה הישראלית, ואז ב- 7 באוקטובר התלהם עלינו ובא לטבוח בנו עמלק עצמו שהיה בו אותו ספק שיוכל לנו, והוא עצמו הופתע מגודל הנצחון שלא פילל ולא ייחל לו.
העמלק שבתוכנו שקע אל חטא היוהרה, קטנות האמונה בכוחנו,הביקורתיות והשליליות ואיפשר לעמלק הטרוריסט לבוא ולרצוח בנו, לבזוז, לאנוס ולטבוח.
בפרשת בשלח בסיפור קריעת ים סוף עמוד ענן מפריד בין עם ישראל למצרים. מחשיך לאויבנו ומאיר לעם ישראל.
מים מרים הופכים למים מתוקים ושירת הים יוצאת בתופים ומחולות על נצחונם של בני ישראל.
אנו זקוקים היום יותר מתמיד לניסים והנפלאות הללו, שיוציאונו מחושך לאור, שיאפשרו לחטופים שלנו ולחיילנו לשוב בביטחה אל הארץ שתשוב להיות הארץ המובטחת ( והבטוחה) וינטעו בלבבות זקיפות קומה וגאווה ישראלית אליה כולנו מתגעגעים.
