אורנה לבבי
מגשרת זוגית ומשפחתית, סקסולוגית ומטפלת מינית מוסמכת. מפרסמת של הספר “יחד לכודים יחד לחודים” רשמים מחדר הטיפולים.
אורנה ביצעה מחקר, בחסות האוניברסיטה העברית בירושלים, העוסק ב”תרומת הסרוגייט למטופלים”,
ופיתחה מכשיר רפואי לתפקודה האינטימי של האישה. אחד מתחביבה הינם ללוות אמנים בדרך לחשיפת יצירותיהם. היא חברה בעמותת פני”ם כארבע שנים, פעילה במשמר המגדרי הבינלאומי ובמשמר המגדרי בכנסת. אורנה הקימה, הובילה והייתה לאוצרת תערוכת “מיגדר בג’ינס” בדיזנגוף סנטר” אשר הושקה ביום 5.11.19
אישה וחברה בימינו
במציאות של ימינו גוף האישה אינו פרטי הוא פוליטי, החל מההגבלות האחרונות בארה”ב לגבי תכנון המשפחה ועד מיגבלות הדיכוי על בגדים ובכלל זה איסור לבישת בורקה בחלק ממדינות אירופה.
דוגמה נוספת חוקים הנחקקים במספר רב של מדינות באירופה ובישראל שנועדו למנוע מנשים להרוויח כסף באמצעות שימוש בגופן.
מתקפה כפולה ומכופלת על האוטונומיה הגופנית של האישה מגיעה באופן פרדוקסלי בעידן הנוכחי כשהפמניזם פופולרי, חלק מהפמניסטיות טוענות כי לא ניתן להיות פמניסטית אם את חושפת חלקים מגופך או אם את מכסה את רוב גופך.
הצביעות ברורה יש מבוכה חברתית בכל הנוגע לסקס ובעיקר בכל הנוגע לעבודה במין.
המתקפה על חירות גוף הנשים מעוררת סימני שאלה בעיקר בשל העובדה שהנשים שותפות להחלטות ואינן מתנגדות.
מיליוני נשים ברחבי העולם אינן יכולות לשלוט בפריון שלהן ואין להן גישה לאמצעי מניעה.
אילו הכלכלה היתה מפוקחת היא היתה הופכת לבת ברית טבעית של חירות האישה, מספקת הגנה נגד התערבויות בהחלטות האנטימיות של חייהן.
הכלכלה אמורה להגיע לתוצאה הטובה ביותר כשאנשים חופשיים לבחור, יש צורך דחוף להביא את הנשים ואת גופן ללב המחשבה אודות שיגשוג ואי שוויון. לזכות במשרות בזכות יכולותיהן והשגיהן ולא בשל היותן נשים, להצטרף לכח העבודה לקחת חלק משמעותי בקרב מקבלי ההחלטות בכל התחומים.
אי שוויון הוא אחד המשברים הדוחקים של ימינו ומטופל בדרכים לא נכונות.
יום האישה אשר מצויין בחודש מרץ מדגיש ביתר שאת את אי השוויון.
מכובד וראוי לציין יום משפחה שנוגע לכלל האוכלוסיה.
הארה…הגברים אחראים בכל הנוגע לגופם אף אחד לא מעלה בדעתו להתערב.
בנימה אופטימית מסיימת אסופת הגיגים על החברה בה אנו חיים.
נכתב בימי נגיף הקורונה.
אורנה לבבי M.A
סקסולוגית ,מטפלת מינית, מגשרת זוגית ומשפחתית