טיול לצפון עשור לעמותה

ראש חודש ניסן
עיתוי נפלא לחגוג את ראשיתו של חודש המבשר את האביב , ומבשר ה”נס” שעשו לעם ישראל בצאתו ממצרים.
חודש אשר בשמו מקופלות שתי אותיות נ’ – המכפילות את משמעות הניסים , אלה שאחרי אלפי שנים, נחוצים לנו היום יותר מתמיד, לאחד ולקרב לבבות בעם ישראל.
אספנו את כל סיממני האנרגיה הטובה הזאת לרגעי אושר חברתי צרוף , בטיול שחגג עשור לעמותת פני”ם חדשות.
באוטובוס שכולו מסיבה אחת גדולה,השמחה הכל כך חסרה בימים אלה , התפרצה לה בריקודים ובשירה, אשר פגשו אורות מהבהבים, לייזרים, אפקטים של עשן- מסיבה נוסעת עם פלייליסט לעילא ולעילא.
התחלנו בחידון בו נדרשו החברות לגלות מה עומד מאחורי כל תיאור של כל גבירה .. עד העצירה הראשונה ביישוב מנוף הקסום בו ביקרנו בג’ונקולד-מפעל בוטיק קטן, הרוקח בעבודת יד טראפלס מיוחדים, פרי יזמות של ג’ון החביב , ניו זילנדי שהתאהב בארץ הקודש ומאז מייצר שוקולד באהבה.
התעכבנו על סודות פולי הקקאו והתוודענו לכך שציבעם הטבעי הינו ורוד.
קיבלנו מישנה תוקף לעניין סגולותיו של השוקולד המסייע לחידוד הזיכרון ויש האומרים אף לכוח הגברא.
האהבה לשוקולד התגברה נוכח הידיעה כי רובו מגיע מיעדים אקזוטיים, במיוחד מחוף השנהב.
משם שמנו פעמינו להפסקת קפה קסומה ביודפת,בבית קפה נטוע בחורש ירוק , בבית אבן עם מרפסת ממנה נמתח אופק של פריחות משובבות נפש .
הביקור הבא התרגש עלינו בחוות רום שעל הר כמון .
חווה אקולוגית בה משולבים לתעסוקה מתמודדי נפש ומשתקמים, הזוכים לחיות ולעבוד במקום בו חקלאות קהילתית ואורגנית עושים שילוב מנצח המכבד את הטבע .
במסגרת פסטיבל גליל מערבי,התארחנו במאהל אל עין בישוב כמאנה , אצל עיד ורעייתו, משפחה בדואית שהקימה מיזם תיירותי מופלא, בן זמננו .
עיד סיפר לנו על הבדואים בצפון ,על ישובי הקבע שלהם ( המפוארים) ועל תפישת עולמם לתרומה חברתית קהילתית וסוציאלית.
ארוחת הצהריים האותנטית עם המנסף המבושל בבור שבמעמקי האדמה ,האורז והסלטים, והקינוחים המתוקים , הותירו טעם של עוד.
נותרנו אדישות לפקקים של הדרך חזרה, עת האוטובוס הפך לדיסקוטק נוסע,הנהג ליאור שיתף פעולה עם אפקטים שלא מביישים שום רחבת ריקודים, טליה שלנו תפסה פיקוד בעמדת הדי ג’יי האלקטרונית , ובנוסף הפתיעה בהדפסת שירונים של השירים הישראליים שלא נס ליחם.
פינוקי הכיבודים שהפליאו בהן המטיילות הנהדרות, והכי הכי הפרגון והחברויות הנפלאות שנרקמו בינינו שנים ארוכות, הינם נכס לחיים ואושר צרוף בו כולנו חולקות בהכרת תודה.
החזרה לחניון הסינמה סיטי לא מיהרה לפזר אותנו אל המכוניות הפרטיות והחזרה הביתה.
הנהג פירגן. והמשיך בנסיעה ,חג לו בסיבובים בחניון החשוך.. כדי לאפשר לנו להמשיך בחגיגה שנחתמה בשירת “אדון עולם” המתכתבת עם התקווה לנס הזה שמבטיח חודש ניסן, וללחישת התפילה, שיוציא אותנו שוב ביד חזקה ובזרוע נטויה.
אין על המדינה שלנו היפהפיה הפורחת כעת במלוא תפארתה
אוהבים אותך ישראל שלנו וחוגגים איתך בקרוב יום הולדת בגאון ובשמחה כי את לנו האחת והיחידה.
ועוד יהיה כאן טוב
ותבוא הפשרה
ונשוב להיות עם אחד מאוחד
זהו צו השעה !