המבנה ההיררכי בצה”ל, גילם הצעיר של המתגייסים, והתנאים המיוחדים במסגרת הצבאית עלולים
להוות כר פורה לאירועי הטרדה מינית. נסיבות ותנאי השירות מותירים לעיתים את המשרתים בצה”ל
פגיעים יותר למצבים כגון אלה, כך לדוגמא; שהות ממושכת בבסיסים סגורים, תורנויות לילה בצוותא עם
מפקד בכיר, שליטה מזערית של החייל על תנאי ואופי שירותו, תנאים של יחידה סגורה הכוללים לינה
ושהייה משותפת לאורך כל שעות היממה, וכן פערי דרגות וגילאים בין מפקדים ופקודים המקלים על
המפקדים לנצל סמכותם לרעה.
עם זאת, הצבא רואה בחומרה קיומן של עבירות של הטרדה מינית או פגיעה על רקע מיני מכל סוג, הנעברות
במסגרת השירות בצה”ל, ומחוייב לטפל בהן, בהתאם להוראות והנחיות ברורות בפקודות מטכ”ל. על פי
פקודת מטכ”ל העוסקת בפגיעה על רקע מיני, חל איסור חמור על קיומן של עבירות בעלות אופי מיני
המתקיימות כלפי חיילים בנסיבות צבאיות, כגון הטרדה מינית, מעשים מגונים, תקיפות מיניות, השפלה על
רקע מיני, ונקבעו דרכי התמודדות מולן.
מהי הטרדה מינית?
הטרדה מינית עשויה, כאמור, להוביל לארבעה הליכים משפטיים שונים:
הליכים פליליים, הליכים משמעתיים, הליכים אזרחיים, והליכים אזרחיים במסגרת יחסי עבודה.
יצויין כי נפגע הטרדה מינית יכול לנקוט ביותר מדרך פעולה אחת.
על פי החוק, כאמור, כאשר ההתייחסויות או ההצעות מופנות לאדם במסגרת שירות תוך ניצול יחסי מרות,
הן תיחשבנה הטרדה מינית, גם אם האדם שכלפיו הן מופנות לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן, שכן
הן אסורות מלכתחילה. כלומר: פניות בעלות אופי מיני ממפקד לפקוד/ה יעלו כדי הטרדה מינית. בפסיקה
נקבע שאף יצירת אווירה בעלת אופי כזה, דוגמת סיפור בדיחות בעלות גוון מיני במשרד צבאי, תעלה כדי
הטרדה מינית, כדי להגן על אותם חיילים הנמצאים במקום וחשופים לאווירה שלילית זו.
קשר אינטימי בין מפקד ופקוד/ה, גם אם הוא קשר בהסכמה מלאה, הינו אסור מכל וכל, משמדובר ביחסי
מרות, אשר מוגדרים כמצב בו לצד אחד יש שליטה מסוימת על הצד השני, באופן ישיר או עקיף וכן יכולת
השפעה עליו. מפקד אשר קיים קשר אינטימי עם פקודתו, צפוי להעמדה לדין.
במקרה של הטרדה מינית, ניתן לפנות למספר גורמים בצבא לקבלת עזרה: למפקדים הישירים, לגורמי
היוהל”ם (יועצת הרמטכ”ל לענייני מגדר), לרופאים או לקציני בריאות הנפש, וכן לקו הפתוח של מרכז
מהו”ת (מרכז התמודדות ותמיכה) שהינו מרכז סיוע וטיפול לחיילות ולחיילים שחוו פגיעה מינית במסגרת
הצבא/מחוצה לה כמו פגיעות במשפחה, הריון לא מתוכננן ומקרי אלימות במשפחה או בקשר הזוגי. מרכז
מהו”ת מעניק טיפול רפואי, רגשי ונפשי לפונים אליו בנושאים הללו, ניתן מאז 2016 , גם ייעוץ משפטי.
הטיפול בעקבות הפגיעה המינית, נעשה בהתאם לרצון הנפגע ולבחירתו.
ניתן להגיש תלונה במצ”ח )משטרה צבאית חוקרת( בגין עבירות מין, אשר תוביל לחקירה פלילית,
ובעקבותיה ייתכן ויוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי. במקרים חמורים פחות, יעמוד מבצע העבירה
למשפט בדין משמעתי בפני קצין מיוחד שהוסמך לשפוט בעבירות של הטרדה מינית .
לעיתים ובהתאם לנסיבות, במהלך התנהלותה של חקירת מצ”ח כנגד איש קבע אשר נחשד בביצוע עבירות
מין, יינקטו צעדים פיקודיים של השעיה, הדחה והעברה מתפקיד.
הענישה בגין עבירות מין בצבא היא בדרך כלל מחמירה יותר לעומת הענישה המוטלת בבתי המשפט
האזרחיים, והטיפול במקרי פגיעה מינית בצבא אף יכול להוביל לנקיטה בהליכים פיקודיים כלפי הפוגע.
הרשעת איש קבע בעבירת מין, בין אם הורשע בדין משמעתי ובין אם בדין פלילי, עשויה להוביל לשחרור
משירות קבע על רקע זה, תוך פגיעה בזכויות ובשכר .
\לאחרונה, הוחל חוק זכויות נפגעי עבירה בצה”ל, כך שכלל הוראות החוק, בהתאמות הנדרשות, יחולו על
נפגעי עבירה מקרב חיילי צה”ל. בין היתר, תוביל חקיקת החוק הנ”ל לקליטת מערכת מחשב שתאפשר לנהל
את הקשר עם נפגעי העבירה באופן מיטבי. תהליכים אלה יושלמו באופן הדרגתי עד לשנת 2021.
במקרים המתאימים, ניתן גם לשקול הגשת תביעה נגד משרד הביטחון, כגון תביעה להכרה בנכות רפואית
ו/או נפשית, או בגין טיפול לא נאות של הצבא באירוע הפגיעה ו/או בנפגע העבירה.
עו”ד ענבר קידר-ברוך, שותפה מייסדת במשרד פוגץ’ קידר-ברוך המתמחה בייצוג נפגעי עבירה; שימשה
כפרקליטה צבאית של חיל הים ופיקוד העורף וכמפקדת בית הספר למשפט צבאי בדרגת סגן אלוף. משמשת
במסגרת שירות מילואים כסניגורית צבאית וכיועצת משפטית במרכז הצה”לי מהו”ת, המעניק סיוע
לחיילים נפגעי עבירות מין ואלימות במשפחה. במסגרת חברותה בעמותת פני”ם חדשות – משמשת כחברת
וועדת ביקורת וחברת פורום מיגור השחיתות.הטרדה מינית היא עבירה פלילית, עילה לדין משמעתי ועוולה אזרחית.
על פי החוק, הטרדה מינית היא כל אחד מהמעשים הבאים:
1 סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
2 מעשים מגונים;
3 הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות;
4 התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו
מעונין בהתייחסויות האמורות;
5 התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;
6 פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את
האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום,. )למעט בהתקיים הגנות מסוימות(
7 בנסיבות הבאות אין צורך שהמוטרד יראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעותיו או בהתייחסויותיו על מנת
שתתבצע הטרדה מינית:
א קטין או חסר ישע – תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, ואם טרם מלאו לקטין 15 שנים –
גם בלא ניצול יחסים כאמור, ובלבד שהמטריד אינו קטין.
ב מטופל, במסגרת טיפול נפשי, בריאותי, רפואי או פארה-רפואי – תוך ניצול תלות של המטופל במטפל;
ג לעובד במסגרת יחסי עבודה, ולאדם בשירות במסגרת שירות – תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או
בשירות;
ד לתלמיד בכיתה י”ב, י”ג או י”ד, שאינו קטין, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;
ה לתלמיד או לסטודנט, הלומד במוסד להשכלה לבוגרים, תוך ניצול יחסי מרות בלימודים;
ז לאדם – תוך ניצול יחסי מרות או תלות, במסגרת הדרכה או ייעוץ של כהן דת או של מי שמתחזה
להיום כהן דת או של אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;
ח לאדם, מצדו של עובד הציבור במילוי תפקידו או בקשר אליו ותוך שימוש לרעה בסמכותו – תוך ניצול
יחסי מרות או תלות של האדם בעובד הציבור;
ט לאדם עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן – תוך ניצול יחסי מרות או תלות.
חמורה אף יותר מהטרדה מינית.
הטרדה מינית עשויה, כאמור, להוביל לארבעה הליכים משפטיים שונים:
הליכים פליליים, הליכים משמעתיים, הליכים אזרחיים, והליכים אזרחיים במסגרת יחסי עבודה.
יצויין כי נפגע הטרדה מינית יכול לנקוט ביותר מדרך פעולה אחת.
על פי החוק, כאמור, כאשר ההתייחסויות או ההצעות מופנות לאדם במסגרת שירות תוך ניצול יחסי מרות,
הן תיחשבנה הטרדה מינית, גם אם האדם שכלפיו הן מופנות לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן, שכן
הן אסורות מלכתחילה. כלומר: פניות בעלות אופי מיני ממפקד לפקוד/ה יעלו כדי הטרדה מינית. בפסיקה
נקבע שאף יצירת אווירה בעלת אופי כזה, דוגמת סיפור בדיחות בעלות גוון מיני במשרד צבאי, תעלה כדי
הטרדה מינית, כדי להגן על אותם חיילים הנמצאים במקום וחשופים לאווירה שלילית זו.
קשר אינטימי בין מפקד ופקוד/ה, גם אם הוא קשר בהסכמה מלאה, הינו אסור מכל וכל, משמדובר ביחסי
מרות, אשר מוגדרים כמצב בו לצד אחד יש שליטה מסוימת על הצד השני, באופן ישיר או עקיף וכן יכולת
השפעה עליו. מפקד אשר קיים קשר אינטימי עם פקודתו, צפוי להעמדה לדין.
במקרה של הטרדה מינית, ניתן לפנות למספר גורמים בצבא לקבלת עזרה: למפקדים הישירים, לגורמי
היוהל”ם (יועצת הרמטכ”ל לענייני מגדר), לרופאים או לקציני בריאות הנפש, וכן לקו הפתוח של מרכז
מהו”ת (מרכז התמודדות ותמיכה) שהינו מרכז סיוע וטיפול לחיילות ולחיילים שחוו פגיעה מינית במסגרת
הצבא/מחוצה לה כמו פגיעות במשפחה, הריון לא מתוכננן ומקרי אלימות במשפחה או בקשר הזוגי. מרכז
מהו”ת מעניק טיפול רפואי, רגשי ונפשי לפונים אליו בנושאים הללו, ניתן מאז 2016 ,גם ייעוץ משפטי.
הטיפול בעקבות הפגיעה המינית, נעשה בהתאם לרצון הנפגע ולבחירתו.
ניתן להגיש תלונה במצ”ח (משטרה צבאית חוקרת) בגין עבירות מין, אשר תוביל לחקירה פלילית,
ובעקבותיה ייתכן ויוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי. במקרים חמורים פחות, יעמוד מבצע העבירה
למשפט בדין משמעתי בפני קצין מיוחד שהוסמך לשפוט בעבירות של הטרדה מינית.
לעיתים ובהתאם לנסיבות, במהלך התנהלותה של חקירת מצ”ח כנגד איש קבע אשר נחשד בביצוע עבירות
מין, יינקטו צעדים פיקודיים של השעיה, הדחה והעברה מתפקיד.
הענישה בגין עבירות מין בצבא היא בדרך כלל מחמירה יותר לעומת הענישה המוטלת בבתי המשפט
האזרחיים, והטיפול במקרי פגיעה מינית בצבא אף יכול להוביל לנקיטה בהליכים פיקודיים כלפי הפוגע.
הרשעת איש קבע בעבירת מין, בין אם הורשע בדין משמעתי ובין אם בדין פלילי, עשויה להוביל לשחרור
משירות קבע על רקע זה, תוך פגיעה בזכויות ובשכר.
לאחרונה, הוחל חוק זכויות נפגעי עבירה בצה”ל, כך שכלל הוראות החוק, בהתאמות הנדרשות, יחולו על
נפגעי עבירה מקרב חיילי צה”ל. בין היתר, תוביל חקיקת החוק הנ”ל לקליטת מערכת מחשב שתאפשר לנהל
את הקשר עם נפגעי העבירה באופן מיטבי. תהליכים אלה יושלמו באופן הדרגתי עד לשנת 2021.
במקרים המתאימים, ניתן גם לשקול הגשת תביעה נגד משרד הביטחון, כגון תביעה להכרה בנכות רפואית
ו/או נפשית, או בגין טיפול לא נאות של הצבא באירוע הפגיעה ו/או בנפגע העבירה.
עו”ד ענבר קידר-ברוך, שותפה מייסדת במשרד פוגץ’ קידר-ברוך המתמחה בייצוג נפגעי עבירה; שימשה
כפרקליטה צבאית של חיל הים ופיקוד העורף וכמפקדת בית הספר למשפט צבאי בדרגת סגן אלוף. משמשת
במסגרת שירות מילואים כסניגורית צבאית וכיועצת משפטית במרכז הצה”לי מהו”ת, המעניק סיוע
לחיילים נפגעי עבירות מין ואלימות במשפחה. במסגרת חברותה בעמותת פני”ם חדשות – משמשת כחברת
וועדת ביקורת וחברת פורום מיגור השחיתות.