פורשי צה”ל הבכירים

הנסיבות המשפיעות על פורשי צה”ל הבכירים לבחור קריירה שנייה בתפקיד בכיר בשלטון המקומי

מאת

רונית לב

בכל שנה, עוזבים אלפי חיילים ברחבי העולם את הקריירה הצבאית שלהם ויוצאים לדרך חדשה בשוק העבודה האזרחי. בארה”ב, מגיע מספר פורשי הצבא לכ-2 מיליון איש. בישראל, עומדת המכסה השנתית של קצינים הפורשים לגמלאות על כ1400 איש. פורשים אלו, יוצאים לחיים האזרחיים כשהם מלווים במצנח זהב בצורת קצבה חודשית,  ואולם בגיל צעיר יחסית, העומד כיום על סביבות גיל 42, כולם רוצים להמשיך לקריירה שנייה. המעבר הזה, מן הקריירה הצבאית לקריירת ההמשך בשוק האזרחי מעורר שאלות ברמת הפרט, הארגון והחברה כולה. שאלות כמו: כיצד מסתגלים הפורשים לשינוי? עד כמה מצליחים פורשי צה”ל להשתלב בעבודה אזרחית ולבנות לעצמם קריירה חדשה? האם אכן מדובר ב”קריירה שנייה” או בעבודה לצורך “תעסוקה”  בלבד? מהי תרומתם למשק לאחר פרישתם? מהם המשתנים המשפיעים על השתלבותם התעסוקתית? שאלות אלו מהוות את הרקע למחקר זה. חשיבות הדיון בשאלות אלו גדלה לאור שינויים בצה”ל, הקשורים למעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת וכן להפעלת מודל שירות חדש, במקביל לתמורות בחברה הישראלית, שהשפיעו על יחסי צבא-חברה ועל מעמד הצבא ומשרתיו. השתלבותם של פורשי צה”ל בקריירה אזרחית זכתה לתשומת לב מחקרית מסוימת. אך אין מחקרים המתמקדים בהשתלבותם של פורשי צה”ל הבכירים במגזר הציבורי בכלל ובשלטון המקומי. זאת, כאשר הנתונים מלמדים כי בחירה זו הופכת לבחירה נפוצה במיוחד.

בהתאם לאמור לעיל,  שואף המחקר הנוכחי למלא חלל בתחום המחקר ביחס להשתלבותם המקצועית של פורשי צה”ל בכירים בשוק הציבורי, ובפרט בשלטון המקומי. המחקר העלה את השאלה, מהם השיקולים המשפיעים על פורשי צה”ל הבכירים לבחור בקריירה שנייה בתחום השלטון המקומי? שאלת המחקר נבחנה באמצעות מחקר איכותני, תוך שימוש  בשאלון חצי-מובנה, שנבנה על פי הספרות המקצועית בתחום. משתתפי המחקר כללו 21 פורשים בכירים, בדרגת אל”מ-תא”ל,  שהשתלבו בתפקידים בכירים בשלטון המקומי: ראש רשות/עריה, מנכ”ל עירייה/רשות מקומית או מנהלי אגפים, חלקם מכהנים כיום בתפקיד וחלקם- כיהנו בתפקידים אלו בעברם. השאלונים היוו נקודת מוצא לדיון מעמיק יותר בחוויה של פורשי צה”ל.

ממצאי המחקר גילו כי בחירת קריירת המשך בתחום המונציפאלי נתמכה בעיקר על ידי גורמי מוטיבציה פנימיים, הכוללים מניעים אלטרואיסטים, חיפוש אחר אתגר אישי, שאיפה לאוטונומיה בתפקיד והעדפת תרבות ארגונית דומה לזו הצה”לית. עוד נמצא כי בחירת קריירת המשך בתחום המוניציפאלי מונעת על ידי חוסר אמון של הפורשים ביכולתם להשתלב בהצלחה בתחומים אחרים. חסך בידע עסקי מגביל את יכולתם של של קצינים פורשים להשתלב במשרות בכירות במגזר הפרטי, והופך את הבחירה במגזר הציבורי לבחירה הנתפסת כבחירה ‘בטוחה’. המחקר מצביע גם על בעיה אפשרית של משוא פנים באיוש משרות בתחום המוניציפאלי, המעלה חשש ביחס לשמירה על מנהל תקין במסגרת הרשויות המקומיות בישראל.