אופטימיות – הקורונה היא רק סדר עולמי חדש

ד”ר אורלי ניקלס

יועצת ומלווה בכירים בחברות טכנולוגיות עם פוקוס על אסטרטגיה, טכנולוגיה, יעול תהליכים גלובלי, יצירת שיתופי פעולה, מיקוד החזון ויצירת הזדמנויות צמיחה. אורלי בעלת ניסיון מיקצועי עשיר כחברת הנהלה וסמנכ“ל מו”פ בחברות היי טק גלובליות במשך יותר מ 25 שנה, וחברת הסגל הבכיר למדעי המחשב באוניברסיטת אוקלהומה בארה“ב.

הקורונה היא רק סדר עולמי חדש

אנחנו בפתחה של שנה שנייה של חיים בצל הקורונה. הקורונה העצימה את מצבי הקיצון בחיים. אנחנו יכולים לכאוב את שקרה ואת הזמן שלכאורה ממשיך לברוח ולגזול את הטוב שהיינו רגילים לו או יכולים להמשיך לחיות וליהנות מראייה מבורכת שהקורונה האיצה את הבאת הקידמה למשק העולמי ושינתה לטובה עקרונות והרגלים רבים בהתנהלות, בתודעה ובתרבות החיים המקומית והגלובלית.

באחד הבקרים האזנתי לסיפורה האישי של פסקל נועה ברקוביץ, ספורטאית פאראלימפית, מרצה, עיתונאית, במאית וסופרת ישראלית. היא זכתה להיות בין משיאות המשואות ביום העצמאות ב2014. בסיפורה המרגש מביעה פסקל אופטימיות בלתי נלאית והשראה לראות ולברך את הטוב שקורה בכל נקודת זמן, ובבדיחות הדעת היא אף אומרת: “מהגובה שלי רואים רק את חצי הכוס המלאה!!!”

טרם הקורונה שיתוף פעולה, שינוי תהליכים, שינוי אירגוני, מעבר לעולם הדיגיטציה, שידרוג ומעבר בין מערכות דיגיטליות, הטמעת חדשנות טכנולוגית וכדומה ערכו זמן רב בכל סוגי הישויות. כל שינוי תוכנן ונשקל בזהירות, הוחלט בצעדי טנגו, ובוצע בצעדים מדודים, כשמושקעים בכך משאבים מרובים.

במבט רטרוספקטיבי של שנה אחרי פרוץ הקורנה, ניתן לראות כיצד המשק העולמי בכלל והישראלי בפרט, קפצו בין-5 ל-10 שנים קדימה. המגיפה עשתה RESET & RESTART. ישויות חויבו להתאים את עצמן למצב החדש. הטכנולוגיה היא כמו מסילת הריצה בחדר כושר, ואם לא רצים בקצב המתאים נופלים ונישארים מאחור.

אנו צריכים לברך על כך שאנו זוכים לחיות במאה עתירת שינויים וליהנות מהתפתחות הקידמה המדהימה עוד בחיינו. האמת היא שטכנולוגיות היו זמינות כבר זמן רב, למשל:

AI, Robotics, IOT, Internet, Big Data, Energy, 3D, Quantum Computing, Augmented Reality & Virtual Reality, Blockchain, Autonomous Transportation וכדומה, אך השימוש בהן היה דל ומותנה באופי ובאופן ההתנהלותה של האנושות.

הקורונה, הסיטה בבת אחת את הפחד והעכבות מאימוץ הטכנולוגיות, לכאורה המירה לפחד מסוג אחר, והפכה למאיץ הדיגיטלי הגדול בדורנו. כל מה שקורה כעת, היה קורה ממילא, אך כעת זה פשוט קורה בבת אחת. עד התפרצות הקורונה הפחד משינוי השאיר רבים באזור הנוחות ובמוכר. לאחרונה, למידה וצמיחה עברו מקצב לינארי לקצב אקספוננציאלי .

אם נבחן מספר השלכות על תחומים ספציפים כדוגמה, נראה שבתחום הבריאות הרפואה מרחוק הפכה לשיגרה, ומרפואה מגיבה עוברים לרפואה מונעת ( שמוש בכלים מנבאים למניעת מחלות-מחליפים ריפוי בחיסון) ומשפרים את בריאות הציבור ואת איכות חייו. כמו כן מתקדמים ברפואה המותאמת אישית. דר’ אלברט גרינשפון, מהמרכז הרפואי הדסה, נתן דוגמה למשל שלמחלה כמו סרטן הטיפול הוא לא רק לפי פרוטוקולים סטנדרטים כבעבר, כימותרפיה והקרנות, אלא בתחומים המתקדמים הטיפול ממוקד בשינוי שקורה בDNA התורשתי. מתאימים תרופה לשינוי הקורה ב DNA שדומה לשינוי שקרה גם אצל אחרים.

הפעילות הוירטואלית הענפה שינתה תרבות ותובנות בהתנהלות הרשויות הממשלתיות, הרשויות המקומיות, הבנקים, חברות הביטוח, המוסדות הפיננסים, שירותי הקמעונאות ואחרים. שרותי קבלת הקהל הפרונטלים הופחתו דרמטית ובחלקם נעלמו. המציאות הוקצנה עד שלאחרונה אפילו חתונה בZOOM הוכשרה חוקית בניו יורק, כפי שסיפר, Eric S Yuan, מנכ”ל ומייסד ZOOM במפגש Israel Growth Summit 2021 .

חברות ואירגונים עברו למתכונת חדשה של עבודה מהבית. בסקר עולמי שפורסם כבר ביולי 2020 ע”י Memertes Research דווחו שכמות פגישות הווידאו השבועיות עלתה ב45%, ו- 70% מהחברות דווחו על יצירתיות בדרכי ההכנסות, הפחתת עלויות (Capex & ,Opex) יעילות, והתייעלות משמעותית בעסקים. לדברי גיל שוויד, מנכ”ל ומייסד צ’ק פוינט, 80% מעונינים להמשיך לעבוד בצורה היברידית, ורק 3% רוצים להגיע למשרדים באופן מלא.

גם למידה מרחוק היתה קימת כבר במאה הקודמת, בטכנולוגיה מעט אחרת, אך בהעדר האמון בלומדים השימוש בה היה דל. לפני כשנתיים, בנסיוני להעביר מרכז הדרכה במרכז הארץ לדיגיטלי (בשילוב וירטואלי), להשגת נגישות שיוויונית (לכל אחד, לכל כיס, בכל מקום ובמיוחד לאנשים מוגבלי תנועה), המחסום הפסיכולוגי של צוות ההוראה הכשיל את המיזם. היום, זום -שהינו בעצם שם של חברה, נפוץ בשימוש יומיומי ומוכר לכל אחד. לימוד בקבוצות קטנות, ושיתופי הורים המומחים בתחומם הפכו לשיגרת היום.

הקורונה השפיעה על תחומים נוספים, תיירות הפנים קיבלה את מקומה הראוי ובמסגרת המגבלות רואים צמיחה והערכה, בכל הגילים, ליופיה של ארצנו הקטנטונת. 

גם תחבורה ושינוע מתקדמים בהאצה מרכב עם מחשב למחשב במרחב (על גלגלים, רחפנים, וללא מגע אדם).

ובעולם התרבות, נולדו הופעות החצר האינטימיות של אומנים, נכס שישאר בעל ערך ללא ספק גם לצד ההופעות ההמוניות שיחזרו עם הזמן. ועוד ועוד…

אז הקורונה עשתה ועושה סדר עולמי ( לטוב ולרע).

העולם לא יחזור למה שהיה, ולנו רק נשאר לזהות את ההזדמנויות הרבות, לחבק ולמנף תוך יצירתיות וחדשנות.

באופטימיות רבה, ומבט למרחוק לא נותר אלא להזדהות עם שירו החדש של דני רובס המשקף בפס קול נוסף את החיים עצמם: ״שלמות שבורה…גורל עם אפשרות בחירה…אחרי הכל המציאות היא רק שורה של מבחנים״