נתפסו עם התחתונים למטה

“נתפסו עם התחתונים למטה”…. על מעשה שלא יעשה ועל ערוותו של משרד החינוך”

“זעקי, ארץ אהובה, לילוד שלא נולד עדיין אשר הוא יורש פחדנו. אל-נא תעמק מדי אהבתו את האדמה. אל-נא יצהל צחוקו מדי כהינגר המים בעד אצבעותיו.. אל-נא יעמוד מחריש מדי כהאדים השמש השוקעת את הולד באש. 

אל יתפעם מדי כשיר צפרי ארצו, ואל יתן לבו יותר מדי להר ולגיא. כי הפחד יציגהו ככלי ריק אם יתן רב מדי.”

אנה ייקח אותנו מסע ההפחדה וההתעמרות הזה השוטף את חיינו? זה שהקים הסגר בנפשה של ילדה קטנה בת 7 שנותרה בכיתה בתחתונים? זה שרומס ברגל גסה כבודו של אדם, אדם קטן כמו הילדה מבית הספר “הס” אשר לנצח תישא חרפתה ועלבונה בליבה? 

מה כבר לא נאמר על אותה מורה שהתעמרה בילדה בת 7… הרשת געשה ובצדק רב.

ובמקום שאותה מורה שדאגה שיטשטשו את פניה תצא לאקרנים ותתראיין בהיתממות מבחילה, היתה היא ומנהלת בית הספר “הס” צריכות לבקש ראיון באולפני הטלוויזיה ושם קבל עם ועדה היו צריכות לבקש סליחה מהילדה ומהכיתה כולה.

הם היו צריכות לומר באומץ כי גם אנשים מבוגרים עושים טעויות. אפילו טעויות גדולות במיוחד.

כמו זו שנעשתה כלפי ילדה קטנה וכנועה שאיננה יכולה לעמוד מול סמכות וכוח שהופעל עליה.

כל התירוצים והאמירות הריקות לא יועילו לילדה קטנה שחוויה קשה זו תיצרב בנפשה הרכה לכל חייה. ועל הנזק הנפשי הזה צריך לקחת אחריות.

ועדת חקירה בה יטוייחו דברים לא תביא שום מזור.

העובדה שהמורה ממשיכה בתפקידה למרות שהשפילה ונהגה באכזריות כלפי ילדה קטנה, העובדה שמנהלת בית הספר לא מיצתה עם המורה את האירוע הנורא ואף תמכה בה, והעובדה כי הקורבן – הילדה הקטנה היא זו שצריכה להיעקר מסביבתה ולעבור דירה- מעלה כעס אדיר על אי צדק והמשכו של מעשה ההתעללות.

מיותר להיכנס לסוגיה המצערת של השמלה חסרת השרוולים (עליה מוטבע סמל בית הספר מה שאומר שהינה תלבושת תיקנית ומקובלת…) או על הדרכים בהם היה ניתן לפעול בנועם ובכבוד כדי להסדיר זאת, אם בכלל.

ההתעמרות בתלמידים ע”י מבוגרים מדליקה אור אדום בוהק מאוד … והיא מצטרפת להתעמרות בינם לבין עצמם בהעלבות, פגיעות ונידוי חברתי.

תתכבד נא מערכת החינוך, (זו שהגברת התוקפנית המייצגת את מוריה צווחה באולפן כנגד כל נתינה מצד המורים בזמן קורונה), ותשב על המדוכה לבחינת עומקם של הפצעים הנוראיים והמוגלה הנוראית הניגרת  מהם כל העת, אלה המזהמים ומביאים תחלואה נפשית בילדים רכים וחסרי אונים, תיכתב ותילמד לאלתר תוכנית לימודים חדשה למען דרך ארץ אשר קדמה לתורה.

ייבנו יסודות חדשים לתכנים מתחדשים למה שהיה פעם “שיעור חברה” ויהא לסדנא חברתית בה יילמדו תכנים אודות רעות, מחויבות, אחריות, כבוד הדדי, כיבוד השונה והאחר, הבנת הנפש וציפור הנפש, כיבוד המרחב האישי, ההשלכות והנזקים האישיים ואלה הפוגמים בחברה כולה בה יחיה דור העתיד. יימזגו תכנים למשחקי תפקידים סדנאיים בהם תוענק הזכות לכל תלמיד להרגיש עלבון מהו, נידוי והתעמרות מהם, הפעלת כוח וניצול סמכות מהם, דרכי התמודדות בין ילדים לבין עצמם וביחסי הגומלין שבין תלמידים למוריהם).

בסדנא שכזאת תהא הזדמנות לשוב ללימודי ערכים, להכרת הטוב, לגלגל הענק של החיים אשר יכול להפתיע כל אחד בסיוטי הגבהים ובאפלוליות התהומות.

בסדנא כזאת צריכים ללמד ילדים שהתעמרות כלפיהם מצד מבוגרים איננה גזירת גורל. הם צריכים לדעת כיצד לענות לה. הם צריכים לדעת לבקש מהמורה במעמדים שכאלה “לכבד אותם”, הם צריכים לדעת לתבוע את זכויותיהם. 

לא בהשתלחות, לא בצעקות, לא בהיסטריה וגם לא תוך כדי ניצול המעמד לפרובוקציות.

אלא בנחת ובמכובדות, כזאת שהתפוגגה אצל אותו מבוגר/מורה/בעל סמכות הפוגע בהם.

פסיכולוגים ואנשי מקצוע טובים ומקצועיים ככל שיהיו לא יצליחו לרפא את החוויות הנוראיות הנצרבות בנפשם של ילדים רכים ומתבגרים. זו מזוודה רעילה וכבדה מאוד תלויה על גבם של הילדים עימה יצאו בעל כורחם למסע חייהם. 

אפשר וצריך למנוע זאת !

וכדי לאזן את התמונה צריך לומר בהגינות- אי אפשר להכליל דרך מקרה זה את כל מערכת החינוך ואת כל המורים שכן יש מורים נפלאים ומסורים רגישים ומקצועיים הסובלים מדימוי שלילי דווקא משום המעטים , העשבים השוטים הללו, שכמותם נמצאים בכל תחומי העיסוק.

אלא שמערכת החינוך לא יכולה להרשות לעצמה עשבים שוטים בדמותם של מורים.

אין הזדמנות שנייה לילד שחרב עליו עולמו בגלל התעמרות מורה מבוגר הנחשב בעיניו לסמכות.

גם המורה הבא שיחליף את המורה המזיק לא ימחק את החוויות המזויעות שהותיר קודמו.

לכן שלא בדומה למקצועות אחרים, מורה צריך להיבדק ולהיבחן בבחינת כישוריו האנושיים והחברתיים רגישותו וגישתו האנושית בכלל, סובלנותו ומסירותו . 

הוראה הינה עבודת קודש. היא מעצבת את פני דור המחר. אסור שיהיו בה אנשים לא ראויים כמו המורה הזאת מפתח תקווה.

מותר לעגן חוקים לעניין תלבושת אחידה, מותר ורצוי לאכוף אותם באופן מכובד, מותר לאסור לבוש פרובוקטיבי ולא ראוי שאינו מכבד את בית הספר (עניין המכנסונים העומד על סדר היום צריך גם הוא ללבוש מידתיות…. מדוע שלא יקבעו אורך מכנסיים שווה לבנים ולבנות כך שיהיה מכבד ומכובד ויסתיים כל השיח המיותר הזה כאילו כבר הכל כל כך מושלם שרק במכנסונים עסקינן?- קיבעו כי יש ללבוש מכנס באורך מסוים ותם ונשלם). איכפו באופן מכובד מי שלא יופיע לבית הספר עפ”י הנוהלים ) ובעיקר כבדו את עצמכם, אתם המבוגרים האמורים לתת דוגמא ולהיות מודל לחיקוי.

יהא דין אחד לבנים ולבנות, ללא אפליות וללא סיבות לשיח מגדרי עקום.

מערכת החינוך- אתם מי שנותרתם עם המכנסיים למטה… לא משום שראוי שנעשה הכללה לכלל המורים, אלא משום שלא טרחתם למצות את הדין פרסונאלית עם המורה המזיקה, כיסיתם ערוותה, לימדתם את תלמידכם “כסת”ח” מהו, עשיתם שימוש כפול ומכופל בכוחכם, התנערתם מאחריות ועברתם לסדר היום.

כיצד תוכלו כעת לבקש מתלמידכם שיכבדו אתכם? יקשיבו לכם? יקבלו מרות וסמכות?

אם בארזים נפלו שלהבת מה יאמרו תלמידים רכים?

כולנו מתביישים עבורכם. נפל בכם רבב ולא זעקתם, ולא תיקנתם…. 

Cry, The Beloved Country

זעקי ארץ אהובה !