נגיף הקורונה

מדינת ישראל מתמודדת מזה כחודש ימים עם נגיף הקורונה, תוך הנחה שמדובר באחת המגפות המדבקות והקטלניות שידענו מאז השפעת הספרדית. לא קל היה לעכל הגעתו, לא קל היה להבין מהו ומיהו ומה מידת הסיכון שלו, לקח זמן והדברים החלו להתבהר. מדובר בנגיף שיש להיזהר מפניו ואין מקום לזלזל בו כלל וכלל.

משתפת אתכן חברותי בתובנות שעלו לי במהלך התקופה.

כאשר אני למדה מקריאת מאמרים וכתבות בטלוויזיה של מיטב המוחות בעולם , מתחוור לי שיש כמו בכל דבר בחיים שני צדדים למטבע. 

האחד – הנגיף קטלני, בעיקר אנשים מבוגרים משלמים בחייהם. מראות ממדינות כמו, איטליה וספרד הינם קשים מנשוא. מדינת ישראל  נאלצה להכניס עצמה לתוך “סגר”, אנשים מתים. חלקם חולים קשה. כל סדרי העדיפויות השתנו.

השני – נגיף הקורונה הביא להפסקה בחיים שהכרנו, והכניס אותנו לתוך תקופה שונה  ממה שהכרנו עד היום . העצירה הפתאומית שנכפתה עלינו הביאה שינויים משמעותיים ותבוניים  לתוך עולמנו ,הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל: למשל אחד הדברים המעניינים והמרגשים שמתרחשים כעת במדינות כמו סין וסרי-לנקה  שאפשרו למדינות מערביות ולתאגידים גדולים כמו: נייקי למשל, להעביר אליהם לייצור מוצרים כמו בגדים, נעלים ועוד. העברה זו למדינות עולם שלישי גרמה לפגיעה קשה בזכויותיהם של אוכלוסיות מוחלשות של א/נשים וילדים שהשתכרו  סכומים זעומים כ-5$ לחודש. תעשיה קלוקלת זו יצרה אינפלציה בעולם של אותם מוצרים ,אלו שחלקם הגדול מיוצר בתהליכים כימיים שמורכבים, מנסורת עצים ,מתרכובות שמבוססות על נפט ודלק מאובנים ועוד דרכים שאינן מטיבות בלשון המעטה אקולוגית.

אולם, ראו זה פלא. לאחר כשלושה חודשים בהם הופסקה כל התעשייה המנצלת והמזהמת  בסין התקבל דיווח מלוויינים אמריקאים, אודות הפחתת דו תחמוצת הפחמן באזורים שהיו עתירי זיהום בסין ובמדינות אחרות.

אם כך, מהי משמעות הדבר? אולי שעלינו למתן–למגר, צריכה מוגברת של בגדים ומוצרים שנעשו באופן המתואר למעלה? שעלינו להיות צנועים יותר? לחגוג חגיגות במתכונת אחרת, שונה? שאולי כדאי ללמוד תקן כפתור שנשר, חורים במעיל או בז’קט, רוכסן תקוע, סוליות שחוקות בנעלים? אולי הטבע, היקום מאותת לנו, שדי?

וברמה האישית, הבנתי שגם עם עוזרת הבית איננה מגיעה, עלי להסתדר ולנהל את משק ביתי כרגיל. למדתי להעריך ליהנות מהשמש שחולפת מעל מרפסת ביתי, ומציפה אותי בוויטמין D. חזרתי לשוחח בטלפון, כולל שיחות מתוכננות עם חברות דרך הווידאו ועם כוס קפה בצד. התרגשתי לראות הן בטלויזיה והן במציאות, בעלי חיים שחוזרים למקומותיהם לאחר שאנחנו בני האדם מסתגרים בבתינו. הבנתי שיש משהו גדול מכולנו שהחליט לעשות לכדור הארץ סוג של עצירה, התבוננות ויכולת לתקן את עצמנו. מאחלת לכולנו שנעבור תקופה מאתגרת זו בקלות וניישם מסקנותינו כשנחזור לשגרה.

טל גביש 31 למרץ 2020