איך הופכת הפקת תרבות מקומית לבעלת משמעויות היסטוריות גלובליות?

התזמורת של פיליפס הוקמה ב-1930 על ידי הנכד של מייסדי החברה, פריץ פיליפס שהיה חובב מוסיקה קלאסית, ועד היום זו נחשבת תזמורת החובבים המקצועית ביותר באירופה. התזמורת נמצאת בחסות פיליפס והנגנים נבחרים על פי קריטריונים מקצועיים מוקפדים ומשלמים דמי חברות על מנת להשתייך למורשת המפוארת. רובם חברים בה שנים רבות ורואים בה בית תרבותי. פריץ פיליפס ניהל את התזמורת עד מותו לפני כ-15 שנה בגיל 100. הוא היה מאד גאה בה ובהישגיה המוסיקליים ובמהלך השנים תמך ביציאתה של התזמורת לסיבובי קונצרטים בעולם. התזמורת ביקרה בסין, ברזיל, גרמניה, איטליה, סלובניה ועוד ומאז שנות ה-90 רצתה הנהלתה מאד להגיע לסיבוב קונצרטים בישראל אך הדבר לא הסתייע שכן לא נמצא הגורם שייקח על עצמו את ההפקה.

במסגרת ההכנות, התברר לי שמייסד התזמורת הוכר כחסיד אומות עולם בשנת 1996, עובדה שהסבירה את רצונם העז להגיע ולנגן בישראל. הסתבר שפריץ פיליפס נחשב ל”שינדלר ההולנדי” שהציל כמה מאות יהודים ממחנות ההשמדה על ידי העסקתם כעובדים חיוניים במפעלי פיליפס באיינדהובן, הולנד. ככל שחפרתי בארכיונים, בדפי המידע ביד ושם, בוויקיפדיה, ובכל מאגר מידע אפשרי, הבנתי שעליתי באקראי על סיפור מדהים של הצלת יהודים הולנדים ממחנות ההשמדה שמעולם לא סופר. כדור שני לשואה התחברתי כמובן מיד ויצאתי למסע לאיתור ניצולי פריץ פיליפס. לאחר מאמצים רבים, בעיקר בקרב חברי הקהילה ההולנדית בארץ, הצלחתי לאתר 6 ניצולים שעדיין היו בחיים. הניצולים הוזמנו לקונצרט הגאלה אך רק שניים מהם היו במצב בריאותי שאיפשר להם להגיע. רגע מרגש נרשם כשאחד הניצולים הביא עמו כינור עתיק ששימש את אביו שהיה כנר ראשון בתזמורת עם הקמתה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, והעניק אותו במתנה למנכ”ל התזמורת למשמרת זיכרון וציין שרק עכשיו הכינור שב הביתה.

ההתרגשות הייתה כמובן גדולה, הן של הניצולים ובני משפחתם שליוו אותם, הן של חברי התזמורת שפגשו אותם מאחורי הקלעים וכמובן שלי – על סגירת המעגל למענם.

במהלך שבוע האירועים, שהתקיים בסמוך ליום השואה, ארגנתי לחברי התזמורת טיולים למצדה ולירושלים וביקור מיוחד ביד ושם עם מדריכים דוברי הולנדית שידעו מבעוד מועד על הגעת הקבוצה, הרכב המשתתפים, הקשר לחסיד אומות העולם המיוחד פריץ פיליפס ולחברת הענק הגלובלית פיליפס. הפקתי יחד עם הצוות המופלא של יד ושם טקס מלא ומרגש באוהל יזכור כולל הקראת הספד בהולנדית, הנחת זרים והתייחדות עם הנספים, בנוכחות נשיא פיליפס ישראל ומנכ”ל החברה. במהלך הטקס, סקרתי את חברי התזמורת ומלוויהם שעמדו סביב מבנה ההתכנסות המרכזי והמרשים שבו מתקיימים טקסי הזיכרון הממלכתיים ובו נוהגים לבקר אורחים רשמיים של מדינת ישראל, ויכולתי לראות את דמעות ההתרגשות על פניהם. היה לי ברור שרוב חברי התזמורת נחשפו לראשונה לסיפורי המורשת של המייסד שלהם והחוויה העוצמתית של הסיור ביד ושם, הטקס, הכנס המדעי וסך חוויות הביקור בישראל ישגרו לעולם 80 שגרירים חדשים למען מדינת ישראל. 

————–

על מנת להוציא לפועל הפקת ענק כזאת, נדרשו מספר שיתופי פעולה אסטרטגיים. בראש ובראשונה שיתוף פעולה עם תזמורת מקומית כדי להבטיח פלטפורמה מקצועית, גיבוי טכני, אולמות, שכירת כלי נגינה גדולים, בסיס של קהל מנויים, מערכת משומנת של יחסי ציבור ועוד. לפיכך, יצאתי לשופינג מול התזמורת הסימפונית של חיפה, התזמורת הסימפונית רשות השידור ירושלים והתזמורת הסימפונית ראשון לציון. 3 התזמורות היו מעוניינות להצטרף להפקה, אך מסיבות מקצועיות ופרסונליות לבסוף בחרתי את התזמורת הסימפונית ראשון לציון שאירחה את ה-PSO כחלק מהתכנית האמנותית השנתית שלה. 

שיתוף פעולה נוסף נדרש עם חברת תעופה שכן מדובר על מבצע לוגיסטי מורכב. 80 נגנים + 10 מלווים, כלי נגינה שצריכים להיות ארוזים במארזים קשיחים ומאוחסנים בבטן המטוס, קרי, רכישת חללי אחסון מבוקרי טמפרטורה ועוד. ושוב יצאתי לשופינג מול אל על, KLM ו-Transavia. בחרתי באל על שהוכיחה את עצמה מעל ומעבר בשרות מוקפד ומקצועיות בלתי מתפשרת. 

בהמשך נשכרו חדרים בבתי מלון, הוזמנו מסעדות בעלות קיבולת ויכולת שירות ל-80 סועדים בו זמנית, תוכנן מערך הסעות באוטובוסים, מיניבוסים ועוד.

————-

חברי הנהלת התזמורת הינם מנהלים בכירים בחברות טכנולוגיה בינלאומיות המשתתפות בפרויקטים של האיחוד האירופי למחקר ופיתוח במסגרת HORIZON 2020 , שבהם משתתפות גם חברות ישראליות הנהנות ממענקי פיתוח נדיבים בעיקר בתחומי iOT, AI, BI, סייבר, Big Data ועוד.

במקביל לסדרת הקונצרטים ושלל האירועים הנלווים, הפקתי באותו שבוע את ה- INNOVATION WEEK  במתחם ההייטק ברחובות – כנס שבו נחשפו פרויקטים חדשניים של תעשיית הטכנולוגיה הישראלית, בשיתוף הרשות לחדשנות, לקראת גיבוש והגשה לרשויות ה-EU, ושבעקבותיו אושר פרויקט הדגל הראשון בהובלת חברה ישראלית, אשר הניב תקציב מחקר של 120 מיליון יורו מטעם האיחוד האירופי. וכך יצא שקונצרט הגאלה הפך לחלק התרבותי של כנס החדשנות פורץ הדרך.

קונצרט הגאלה התקיים בהיכל לאמנויות הבמה בתל אביב לאחר קיום קוקטייל חגיגי למוזמנים בלבד לציון ה-King’s Day – החג הלאומי ההולנדי. כיבדו אותנו בנוכחותם שגריר הולנד בישראל שנשא דברים, חברי הקהילה ההולנדית בישראל, נשיא פיליפס וכל שדרת הניהול של פיליפס ישראל, ובכירים בחברות הטכנולוגיה שהשתתפו בכנס.

ביקור התזמורת של פיליפס בישראל הוכתר כהצלחה מסחררת וכביקור הכי משמעותי שלהם מחוץ לגבולות הולנד, הן בפן האמנותי והן בפן ההיסטורי וסוקר בהרחבה בכלי התקשורת בארץ ובהולנד. אישור הפרויקט האמור באיחוד האירופי שהתקבל לאחר הכנס שליווה את ביקור התזמורת רק הוסיף תבלין נעים של ניצחון לאומי. 

בעקבות כך נתבקשתי להצטרף לצוות ניהול הפרויקטים באיחוד האירופי. 

הקולגה שלי, שעזרתי לו להגשים לתזמורת שלמה חלום, ממשיך להוביל ולנהל גם את הפרויקט הזה עבור חברות הטכנולוגיה הישראליות בעזרתי הצנועה.

כתבות בנושא: 

כתבת שער בסוף שבוע – https://www.israelhayom.co.il/article/470023

http://www.habama.co.il/Pages/Description.aspx?Subj=5&Area=1&ArticleID=28157

http://www.pinizohar.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=1873722